שנתיים וחצי בלי איתי ז"ל. כותבת סימי בפוסט אישי וכואב.
יורם לוי עורך ראשי
שנתיים וחצי בלי איתי ז"ל. כותבת סימי בפוסט אישי וכואב.
שנתיים וחצי מאז שנפרדת מהעולם הזה, ילד שלי. שנתיים וחצי של געגוע אין סופי. עוד חג מתקרב והכאב הולך ומתעצם. הגעגוע.. אלוהים כמה זה קשה.
זוכרת אני את פורים האחרון במחלקה, שעה וחצי לקח לי להגיע לאיכילוב מחולון, הכל היה פקוק בגלל מסיבת פורים שנערכה לבני גילך בכיכר המדינה. כולם התחפשו ושמחו, ואתה ביחידת ההשתלות בבידוד, נאבק על חייך.
איתי שלי, אהבה של אמא, כל יום שעובר קשה יותר. שנתיים וחצי שלא לנשום אותך, לחבק, ולנשק. חסרים לי הצחוקים והשיחות, האהבה שלך.
ילד שלי, פורים הוא החג שלך, תמיד היית מצחיק, חקיין וליצן גדול. אהבה שלי, בטוחני שזה מה שאתה עושה שם לחבר'ה למעלה.
שואלים אותי לשלומי, ואני משיבה שלומדים לחיות עם הכאב ולצד הכאב, אבל זה רק למראית עין, כי איך באמת אפשר לחיות בלי הילד שלך??? ונכון, הבטחתי לך, חיים של אמא, שאני בוחרת בחיים וכך אני עושה למען המשפחה.
יפה שלי, תחגוג שם למעלה ובוא אליי קצת בחלום שגם נצחק קצת, נתחבק ולהמעיט ולו במעט את הגעגוע.
בן הזקונים, שלי אהבה שלי, חג שמח אבאל'ה שלי, אמא אוהבת הכי בעולם.
קרדיט תמונה:מתוך דף הפייסבוק
נושאים קשורים שיעניינו אותך:
אחר ניסיונות איתור בעל זכויות היוצרים של התמונות ו/או הסרטון שפורסמו והופצו ברבים באתרנו, בעל הזכויות בהם אינו ידוע ועל כן לא ניתן כל קרדיט בצידם. בעל הזכויות במדיה הנ"ל רשאי לפנות למערכת להוספת קרדיט ו/או לבקש כי הפרסום יוסר.
