כל מה שמעניין וחשוב לדעת באזור

מקומון חדשות חולון ראשון לציון ובת ים

הם הרגו את כל המשפחה שלנו

שנים חשבתי שאמי מגזימה. איך יכול להיות שהם הרגו את כל המשפחה והרי אנחנו מונים מעל 200 איש? - לעד אכה על חטא האטימות והעיוורון.

שנים חשבתי שאמי מגזימה. איך יכול להיות שהם (הכינוי לפולנים ואוקראינים שלעד אמי תשנא אותם) הרגו את כל המשפחה והרי אנחנו מונים מעל 200 איש? – לעד אכה על חטא האטימות שלי, איך לא הבנתי ולא האמנתי.
איך לא ידעתי להקשיב.

אמי כבר אינה בין החיים ולא אוכל לבקש את סליחתה, אבל הערב, ערב יום השואה, ראוי לספר סיפור קצר אודות בני משפחתי שנספו בשואה והעיוורון הפרטי שלי ושל נוספים בני דורי.

סבי וסבתי, שמואל ושרה פרידמן גרו בבויארבקה, פלך ליד העיר לבוב. היתה להם תחנת קמח והם חיו בשלום עם שכניהם הפולנים. אמי ידעה לספר לי איך נזהרה ממבטיו של הנהג הפולני כשנסעה איתו להוביל קמח והיא בת 11 לערך, ואיך פגשה סבתא את סבא.

סבא היה "בחור טוב", חסיד הרבא מבעלז, שבא לתחנת הקמח לפגישה ראשונה עם המיועדת. אז נקראה סבתי אל קדמת החנות למפגש רב משתתפים שארך כ 10 דקות. לאחריו היה מפגש שני, קצר גם הוא, ולאחריו החתונה. כששאלתי, "כל כך מהר סבתא?" ענתה כן, "הוא היה בסדר" וממילא "כך היה נהוג".

סבתא ידעה לספר לי בחיוך ממזרי שאחרי טקס החופה, בדרכם הביתה, כשניסה סבא לתת לה יד שילכו יחד "אונגז'ה" היא דחתה את ידו. "… שלא יחשוב שעכשיו הוא יכול הכל". הוסיפה בחיוך. והם חיו יחד, כמעט 40 שנה, עד למותו בשנת 1956.


סיפור עלייתם לארץ, הבריחה שלהם מפולין הוא המעניין. בשנת 1936, סבי ראה אוקראינים מכים יהודי ברחוב, גוזזים את זקנו ופאותיו ולאחר מכן רוצחים אותו ומשליכים את גופתו לצד הרחוב. הוא חזר הביתה נסער ובעצה אחת עם סבתי החליטו שילכו אל הרבי מבעלז, וישאלו בעצתו אם לעלות לארץ ישראל.

הרבי ענה לסבי שהמשיח לא בא ואין להקדים את העגלה לפני הסוסים. סבי חזר מאוכזב. סבתי אז אמרה: "הוא לא האלוהים שלך!" וכך החליטו לעלות. היא סיפרה שתפרה מעט כסף בבטנת מעילה, ארזה מעט בגדים וכך יצאו שמואל ושרה פרידמן לישראל עם שלושה ילדים קטנים: יונה (12, אמי עליה השלום), שמעון (8) ופילון (6). על פילון תוכלו לקרוא עוד באתר פילון פרידמן. עלו והשתקעו בירושלים.

בשנת 2012, ואני בן 55 החלטתי לחקור את קורות משפחתי, נושא שהיה מדובר בבית רק בכאב ורמזים.

מסתבר שלסבא והסבתא של סבתי שרה פרידמן, קראו שמעון ושרה פרידמן ולהם היו 8 בנים. כולם פרידמן.

כלומר, לסבתי היו "המון" בני דודים ונכדי דודים, עשרות רבות. הנה תמונת שתי המשפחות של האחים שמואל (סבי) ואחיו משה-לייב פרידמן. אימי היא הראשונה משמאל בשורה העליונה, יונה פרידמן.

בזכות "דפי עד" שאמי מילאה עם סבי וסבתי בשנים 1948-1956, הצלחתי לבנות חלק מהפאזל המשפחתי.

לדוגמה, משה פרידמן, אחי סבי שמואל, היה נשוי לרחל פישר ולהם 4 ילדים. הקליקו על התמונות לפרטים.

מצאתי עוד עמודים רבים, על בני משפחה ולעיתים משפחות שלמות בעמוד אחד! 
היום, אלה המצבות שנותרו לזכרם.

מכל צאצאי משפחת פרידמן, 8 הבנים שהיו להם ילדים ונכדים בעלי משפחות. שרדו רק אחד או שניים! מכל ענף של בן.
כך יצא שחווית המשפחה הגדולה שלי… יש לנו משפחה בקיבוץ אפיקים, בחיפה, בדרום, ברעות, בכל פינה כמעט בארץ. היא אשליה.
כי אני הצלחתי לספור רק כ 230 בני משפחה במקום 2300. בני משפחות פרידמן, שליידר וקרטן. מאות רבות שנטבחו.

הכתוב כאן בא לציין כמה עיוור הייתי ולא עוד.
לזכר בני משפחתי שלא זכיתי להכיר, בני משפחות פרידמן, שליידר וקרטן.

אחר ניסיונות איתור בעל זכויות היוצרים של התמונות ו/או הסרטון שפורסמו והופצו ברבים באתרנו, בעל הזכויות בהם אינו ידוע ועל כן לא ניתן כל קרדיט בצידם. בעל הזכויות במדיה הנ"ל רשאי לפנות למערכת להוספת קרדיט ו/או לבקש כי הפרסום יוסר.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של goitem