"מטופלת אמרה לי 'רציתי להגיד לך תודה', הצלת אותי!"
לאוקסנה סימקין, מנהלת הסיעוד במאוחדת בת ים, ברור שהיא במקצוע הנכון. בראיון מיוחד במסגרת שבוע האחים והאחיות הבינלאומי, היא מספרת על המון כוחות ואנרגיות עימם היא מתעוררת לקראת כל יום עבודה, על חיי המבוטחים שהצילה בדקה ה-90 בזכות התעקשותה וגם על ההתמודדות בצל הקורונה.
בניגוד למרבית הקולגות שלה, אוקסנה סימקין, לא בחרה להיות אחות. "למען האמת, אמא שלי בחרה עבורי ואני מודה לה כל הזמן, על כך שידעה לבחור ולהתאים את המקצוע הנכון ביותר עבורי". סימקין (38) נשואה פלוס שניים, מתגוררת בחולון ועובדת בכ-16 השנים האחרונות כאחות. לפני כשלוש שנים הגיעה למאוחדת, והחלה את עבודתה במרפאת יוספטל בבת ים. לסימקין מנהלת הסיעוד בסניף, רזומה אקדמאי מכובד הכולל BA בסיעוד,MA בסיעוד עם מסלול גריאטרי באוניברסיטת תל אביב, קורס על בסיסי ברפואה ראשונית – בבית החולים חולים מאיר וקורס מנהלות סיעוד מטעם מאוחדת. "הכי מרגש אותי לחולל שינוי חיובי, שינוי בגישות מטופלים, שינוי בהרגלים ובאורח חיים, שינוי בעקבות הדרכה נכונה לטיפול, שינוי במצב הרפואי", היא אומרת. "כמנהלת סיעוד מרגש אותי לראות שינוי לטובה במגמות של מדדי האיכות הרפואית והובלת תהליכים ופרויקטים".
שתפי אותנו בסיפור אחד שבזכותו הבנת שאת במקצוע הנכון.
"רציתי להגיד לך תודה. את הצלת אותי!" אמרה לי מטופלת. לא זכרתי על מה מדובר, שאלתי "אותה איך בדיוק?". אמרה שהודות לערנות שלי שזיהיתי בעיה רפואית והתעקשתי להפנותה למיון כי המטופלת לא כל כך רצתה, במזל גדול היא טופלה בזמן וחייה ניצלו. סיפור נוסף הוא שבמהלך טיפול בחולה סוכרת כבן 60 המטופל לא רצה לשמוע על הפסקת עישון, הוא אמר בצורה חד משמעית 'אני נהג מונית, כל החיים עישנתי ואין סיכוי שאפסיק לעשן'. שוחחתי עמו על הדברים החשובים לו בחיים, השתמשתי בראיון מוטיבציוני שלמדתי במסגרת לימודי תואר שני וקורס על בסיסי ברפואה ראשונית. כעבור זמן מה, המטופל חיפש אותי במרפאת אחיות ואמר: 'זוכרת שרשמת אותי לסדנה גמילה מעישון? רציתי להגיד לך תודה, שבזכותך הפסקתי לעשן לפני חצי שנה. ואם מישהו אי פעם היה אומר שאני אפסיק לעשן, לא הייתי מאמין!' בגלל סיפורים כאלה אני קמה בבוקר עם המון אנרגיה ומרגישה שאני יכולה להפוך עולמות. אני חשה הערכה רבה מאוד מצד המטופלים, הערכה שמתבטאת באמירה נעימה, ביחס כלפי כאחות וכבן אדם, מכתבי תודה. אחיות במאוחדת מוערכות על ידי מטופלים והם לא מסתירים את זה ומביעים את הערכתם בכל מיני הזדמנויות".
הקורונה שיבשה את השגרה של כולם. איך הצלחת להתמודד עם העבודה האינטנסיבית בתקופה זו?
"כפי שציינתי, אני קמה בבוקר עם המון כוחות ואנרגיות. נכון שהעבודה היא יותר אינטנסיבית, יותר פניות טלפוניות של מבוטחים ושלנו כאחיות אל המבוטחים, פניות ישירות של מבוטחים לנייד האישי שלי כמנהלת סיעוד, פניות יזומות לקשישים, חולים כרוניים ומרותקי בית על מנת לסייע אבל אני נרתמת ועושה את הכל מתוך רצון עז לסייע גם בתקופה לא פשוטה זו. כמנהלת סיעוד הרגשתי עומס יתר הקשור להתארגנות החדשה. לאחר שהצבתי לעצמי סדר עדיפויות וצעדים מסודרים התמודדתי עם הכל כמו גדולה. אין בי פחד, אני עובדת לפי ההנחיות, מוגנת על ידי מסכה, כפפות, חיטוי ידיים ומשטחים. אני ממליצה לכל מי שקורא את הדברים הללו כעת, להתחיל את היום ברוח חיובית, להיות אופטימיים כי יש המון כוח במחשבה שלנו. כמובן, להקפיד על היגיינת ידיים ושאר ההנחיות. לדעתי, יהיו הפוגות וחזרות של הידבקות בקורונה בתקופת החורף. במידה ויימצא חיסון, אני קוראת לכל הציבור להתחסן על מנת לצמצם הידבקות בנגיף הקורונה".
האם ישנו מסר שתרצי להעביר על עבודת האחיות בשנת 2020? להודות למישהו?
"שנת 2020 הוכרזה כשנת האחות ובתחילת השנה תהיתי מדוע 2020 – כי מבחינתי כל שנה היא שנת האחות. עם זאת, השנה יש ערך נוסף הקשור למגפת הקורונה שמעמיד את צוות הסיעוד בחזית ההתמודדות עם המגפה. אני רוצה להודות להנהלת סיעוד מחוז דרום, על אוזן קשבת ויחס אישי".