שני סיפורים על ילדים חסרי בית כאן בחולון האחד נותן סימן לתיקווה והשני מחכה שאולי מישהו ירים את הכפפה בעזרת הכתבה.
המקרה הראשון ארע לפני כשבועיים כאשר דיווחו מספר אנשים למערכת על ילד בן 14 שזרוק על ספסל במרכז חולון ומבקש אוכל מאנשים.האנשים שעברו לידו חלקם עשו עצמם כמתעלמים וחלקם ניסו לעזור ,זאת בשעה שהתקשרו אלי ודיווחו על ילד שהוריו זרקו אותו מביתו ומזה כחודשיים הוא ברחוב,שוחחתי עם הנער הוא אמר שבסך הכל הוא רוצה קורת גג ולא יותר הוא לא פשע ולא עשה רע לאיש ,הפשע שלו הוא שהוריו זרקו אותו מהבית והוא נותר לבדו ברחוב ללא בית וללא משפחה,אני ייעצתי לו להתקשר לרשויות החוק הם ימצאו עבורו מקום מתאים ללינה ומשם נמשיך.
הילד כנראה פחד אך בעזרת מספר אנשים טובים שקישרו את רשויות הרווחה נמצא לו מקום במוסד חינוכי שמספק גם לינה,אנו נמשיך לעקוב אחר הילד ולעדכן.
בחולון מוכרים מספר חסרי בית על ידי רשויות הרווחה שמטפלים במיקרים האלו אך יש כאלו שאינם מעוניינים בטיפול ומעדיפים להשאר בחוץ בלילות הקרים גם בימי הקורונה.
ישנם פעילים חברתיים בעיר כמו סולי מיזרחי או חנן לוי שמידי פרק זמן יוצאים בערבים ומחלקים לאותם דרי רחוב שמיכות ושתייה חמה אך אין זה מספיק במיוחד בימים אלו.
הסיפור היותר עצוב הוא הילד ששוכן באוהל ליד תחנת הרכבת בצומת חולון.
אין זו הפעם הראשונה שמשתכנים שם ילדים הם רק מתחלפים ,לרוב הם באים מרמלה או לוד ממשפחות שזרקו אותם כי לא רצו ללכת בדרך שלהם.השטח הוא שטח הפקר כאשר מאחורי השטח במעלה הגבעה משתכנים פועלים זרים ורק אותו ילד אמיץ גר באוהל הקטן ומקבץ נדבות מידי יום.
אני הייתי עד לחולונים רבים המציעים את עזרתם באוכל ואפילו בהצעה ללון כאשר גם רשויות החוק הציעו לאותם ילדים המגיעים ללון בצומת פתרונות לינה אך הם סרבו.
בלי פתרונות אמיתים שיעזרו לאותם ילדים הם ידרדרו במהירות לעולם הפשע ויהוו נטל על החברה לכן אנא מי שקורא את הכתבה ומוכן לעזור לאותם ילדים אנא שתפו אותנו ברעיונות ונעביר אותם הלאה