כל מה שמעניין וחשוב לדעת באזור

מקומון חדשות חולון ראשון לציון ובת ים

סיפור לשבת-הטיס

הסיפור מאת ליאור אברהם

"יוני ורדי, צעד קדימה", כרז מפקד בית הספר לטיסה על רחבת המסדרים.הוא ניגש אל יוני, עמד מולו, גבוה, עטור סיכות קרב, הביט בעיניו והודיע לו שלא יוכל להמשיך את קורס הטיס.יוני, הישיר מבט, וראה את החלום שלו מתרסק על מסלול ההמראה. המסלול שלא יסיים לעולם.הוא החל לחשוש מהרגע שיעמוד מול אביו, אגדה בחיל האוויר, ויאלץ לספר לו, שלא יוכל להיות טייס. יוני, הוא הבן שישבור את רצף הטייסים במשפחת ורדי."אני רוצה לדבר איתך בלשכה שלי", הוסיף מפקד בית הספר, ויוני הצדיע בהסכמה.בכניסה ללשכה הסתכל עליו מפקד בית הספר ואמר: "אני יודע מה אתה חושב. אני מכיר את אבא מספיק שנים כדי להבין את הסיטואציה, אבל אין אצלנו VIP. ברגע שהבנו שאתה לא מתאים, ההחלטה התקבלה.על אף זאת, יש בך כשרון מולד. קור רוח אדיר ואני רוצה אותך טייס בטייסת חדשה שהקמנו של כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים)."כטב"מ?" שאל יוני בפליאה? "כמו מזל"ט? זה לא הטיסנים של ילדים שגדלו ב XBOX ועכשיו משחקים אותה טייסים מרחוק"?"אתה יודע למה נפלת מהקורס?" שאל אותו מפקד הטייסת."לא"."יהירות וחוסר יכולת לעבוד בצוות. לעולם אל תזלזל באחר, ביכולותיו או בכישוריו. שם האויב יכריע אותך. לגבי עבודת צוות, בתפקיד הבא, מדובר על זאב בודד, ויש שיגידו, בודד מידי, כך שנהפוך את החסרון שלך, ליתרון".את השנה שלאחר מכן, העביר יוני בהכשרות מיוחדות. חלקן היו ידועות בחיל, חלקן הוא היה בן המחזור הראשון בהן. הוא הבין שכבר לא מדובר בצעצועים שילדים מטיסים, אלא בתעופת העתיד. בשיחה פתוחה עם אבא, הוא אמר לו "אני טייס העתיד. היום, מלבד הרגל ישן והרבה אגו, אין באמת צורך בטייסי קרב בשטח".בחדר פיקוד אי שם בחולות ראשון לציון, הוא הטיס את אחד המטוסים החדשים ביותר בעולם. יכולת צילום מדויקת, טילים קטלניים חודרי מבנים, קצב אש מטורף וקבלת החלטות הנדרשת מטייס קרב.בשעה 01:30 לפנות בוקר הגיע מפקד חיל האוויר אל הבסיס. יעד שבוצע אחריו מעקב של חצי שנה, נמצא במקום שחלמו שיגיע אליו, ונוצרה הזדמנות נדירה.לאחר מעבר על כל המידע המודיעיני הוחלט להעניק ליוני את הפיקוד על המבצע, ולהטיס את הכלי המשמיד.ברגע שהיעד ייצא מהמבנה, יוני ישגר את הטיל לחיסול שלו.את ההודעה על פיקוד המבצע, קיבל יוני בשיחת טלפון, בזמן ששהה עם חברים באיקאה, כמה דקות מבסיסו, לרכוש כמה ארוניות לדירה החדשה ששכר.המרחק בין איקאה לבסיס היה קילומטרים בודדים, אבל הפעילות שנעשתה מהבסיס ליעד, הייתה רחוקה אלפי קילומטרים.שלוש שעות מאוחר יותר יוני ישב לבד, בקרוואן הפיקוד, דרוך ומרוכז, מזיע בכל חלקי גופו ומחכה לרגע שהדלת תפתח והיעד יצא מהמבנה.המעבר בין צילום טרמי לצילום רגיל נעשה כדי לוודא שהכל מצולם ומדויק כמו שרצו.בקשר נשמעה המילה "תפוז", ויוני הבין שהיעד נע במבנה לכיוון הדלת.במצלמות, נראה היעד יוצא מהבית, אוחז בידו של ילד בדרכו אל רכב המילוט. הילד, לא היה בתכנון של אף קצין מודיעין.ברשת הקשר מתפרצת ההודעה "השמד", וידו של יוני מונחת על הסטיק ומתחילה להזיע. הכפתור האדום הופך חלק יותר ויותר, עיניו צדות אחר רגע שהילד והיעד מתרחקים זה מזה, אבל הרגע הזה לא קורה."השמד עכשיו" צועק הקצין בקשר, ויוני, קר הרוח לא מסוגל לבצע או לנשום.צעדים בודדים נותר ליעד עד שיגיע למחסה, ממנו כבר לא ניתן לבצע את המשימה, וההחלטה צריכה להתקבל.יוני, לוחץ על הכפתור וצורח את נשמתו בקראוון.מהכטב"מ משוגר טיל אוויר קרקע מסוג הלפייר, החמוש במצלמה, ויוני עוצם את עיניו ומתפלל לשלום הילד, שברור לו שלא ישרוד גם אם ירוץ.שניות בודדות לאחר מכן הוא שומע בקשר "היעד הושמד" ורואה את העשן מפוזר על כל המסכים.יוני, קם מהעמדה, מחזיק בידו את פחית הקולה הקרה ומרגיש שהוא חייב להתקרר. הוא שופך אותה על ראשו וההלם לא עוזב אותו.גופו מגיב כאילו היה טיס קרב בשטח, והשמיד חף מפשע לצד מבוקש, אבל הוא יושב כמה דקות מאיקאה, והמח, לא מצליח לגשר על הפערים האלו. בשבוע שלאחר מכן, יוני לא מסוגל להגיע אל הבסיס. "הנקנקיות האלו באיקאה" הוא משקר לצוות, אבל משהו שם, לא מתעכל.באחת ממהדורות המחתרת ברשת, מגיע אליו הסרטון של הילד שנהרג. השם שלו, הגיל שלו, תמונות שלו באחד החגים והסרטון שרואים בבירור את הילד הולך עם אביו, היעד, ואז מתפזר לכל עבר מהטיל של יוני.יוני מנסה להסביר לפסיכולוג היחידה שהוא בהלם קרב.הפסיכולוג מביט אליו ומחייך בזלזול: "הבן של אל"מ ורדי…בהלם קרב מלשבת 5 דקות מאיקאה, בזמן שאביו הדגול, שעבר מעל עשרות מדינות אויב, חי חיים שלמים. טיס קרב רצית להיות?!".יוני, מבין שלא יוכל להסביר את המצוקה, אבל גם לא להתמודד איתה.ערב אחד הוא לבש את מדיו, ענד את הסיכות, שלף את אקדחו בדירתו השכורה, הכניס את הקנה לפיו ולחץ. כל חלקי ראשו התפזרו על הארוניות החדשות שטרם הספיק להרכיב מאיקאה.במכתב שכתב על צידו האחורי של דף הנחיות להרכבת הארונית רשם: "בחרתי לטוס מכאן, למקום שקט. יש חלקים שכבר אי אפשר להרכיב בחזרה אחרי שהתפרקו. אוהב, יוני ורדי. טייס.

אהבתם את ה #סיפור_לשבת? מוזמנים לסמן לייק , להגיב, לתייג חברים שיאהבו אותו גם ולעקוב . כל חמישי, סיפור חדש בפייסבוק שלי.

אחר ניסיונות איתור בעל זכויות היוצרים של התמונות ו/או הסרטון שפורסמו והופצו ברבים באתרנו, בעל הזכויות בהם אינו ידוע ועל כן לא ניתן כל קרדיט בצידם. בעל הזכויות במדיה הנ"ל רשאי לפנות למערכת להוספת קרדיט ו/או לבקש כי הפרסום יוסר.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של goitem