היום נערכה האזכרה השנתית לזכרה של מזי גרגו ז"ל.
האם אורלי כותבת "18 שנים שאת לא איתנו,הלב פצוע הגעגוע אליך לא מרפא לרגע.החוסר מרסק"
ביום י"ב באלול תשס"ג (9.9.2003) נפלה מזי בפיגוע חבלני בצריפין בעת שעשתה את דרכה אל ביתה. מזי הגיעה לתחנת ההסעה הסמוכה ל"שער יפו" של בסיס צריפין, בכביש הראשי מרמלה לכיוון תל-אביב, ועוד הספיקה לשוחח עם אימה בטלפון. שתי דקות אחר כך הגיע לטרמפיאדה העמוסה מחבל מתאבד מארגון החמאס, חגור בחגורת נפץ ונושא תיק ובו רסיסי מתכת, ופוצץ את עצמו על החיילים והאזרחים הרבים ששהו במקום. מעוצמת הפיצוץ קרס מבנה הטרמפיאדה ונהרס כליל; מזי נפצעה אנושות ונפטרה באמבולנס, בדרכה לבית-החולים. עשרות בני אדם נפצעו בפיגוע, רובם קשה.
רב-טוראי מזי גרגו הייתה בת תשע-עשרה בנופלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאירה הורים, אחות ואח.
ב-4.05.2003 התגייסה מזי לצה"ל ולאחר שבועיים של טירונות היא התקבלה לקורס הפעלת מערכות מחשב שבממר"מ (השלישות שבר"ג). מזי התגאתה מאוד בעובדה שהתקבלה לאחד הקורסים היותר יוקרתיים בממר"מ, היא השקיעה ימים ולילות בשלושת חודשי הקורס כדי לעבור אותו בהצטיינות, אפילו כשהייתה חולה וקיבלה גימלים היא העדיפה להגיע לקורס וללמוד. את הקורס סיימה בהצלחה כמפעילת מערכות מחשב וגם עודדה ותמכה בחבריה לקורס שמדי פעם נשברו ורצו לפרוש.
בסיום הקורס היא שובצה לחיל האוויר לבסיס שבצריפין. ברעיון הפתיחה עם מפקד יחידה 180 הוא התרשם ממנה כחיילת חדורת רצון לתרום, חרוצה ויסודית. היא קיבלה תפקיד נבחר בצוות ניטור ובקרה בתחום תשתיות מחשוב.
מזי הספיקה לשרת בתפקידה פחות מחודש, אבל בחודש זה היא השתלבה בתפקיד בהצלחה מרובה גם מבחינה חברתית וגם מבחינה מקצועית.
בתאריך 9.9.2003, היום השחור והנורא, בדרכה לביתה, הגיעה מזי לתחנת האוטובוס שבשער יפו שבצריפין, האוטובוס בדיוק סגר את הדלת והנהג סירב לפתוח אותה, באותו הרגע דיברה מזי עם אימה אורלי בטלפון ואמרה – "אוי שיט הנהג לא פתח לי" ודקה אחרי אירע הפיצוץ שקטל את חייה של מזי. מזי השאירה אחריה אם אורלי שאליה הייתה קשורה בלב ובנפש ולה השאירה כל בוקר מכתב אהבה, אב ניסים, אחות בת 18 – עדי ואח בן 13 – .
יהי זכרה ברוך