גו אייטם – go item | מקומון החדשות של חולון בת ים וראשון לציון

סרן מתן ואקנין מראשון לציון, מ״פ בסיירת חרוב, כותב ללוחמיו בסוף הכשרתם

סרן מתן ואקנין מראשון לציון, מ״פ בסיירת חרוב, כותב ללוחמיו בסוף הכשרתם

לוחמים שלי, אני מבקש מכם לעצום עיניים. אני רוצה שתזכרו בסיטואציה שבה אתם פגשתם לראשונה לוחם. זה יכול להיות כל לוחם. צה״ל, משטרה, צבא זר.

כשאני נזכר ברגע הזה, אני תמיד חוזר לשני זכרונות. האחד שאבא שלי חוזר הביתה על מדים, לוקח את המשפחה לטיולים בארץ עם רכב צבאי שמאחורה יש ווסטים וקסדות, והזיכרון השני שלי הוא הלוחמים שמגיעים לבית הספר ביום הזיכרון. כל כך הערצתי אותם כל שנה מחדש. כל שנה מחדש הסתכלתי עליהם וספרתי אחורה את השנים עד שאני אעמוד במקום שלהם. כל שנה מחדש הם נכנסו כמו אבירים בעיני לבית הספר. כל שנה מחדש הסתכלתי עליהם והתביישתי לגשת לאחד מהם ולדבר איתו. כל שנה מחדש רציתי להרגיש איך זה ללבוש מדי צה"ל, לחבוש כומתה על הראש ולשיר את התקווה מתוך המדים האלה שמייצגים כל כך הרבה. חיכיתי לשיר את התקווה ולהצדיע לדגל לבוש מדי צה"ל כלוחם.

כשהרגע הזה הגיע סוף סוף, כל כך התרגשתי. את התקווה שרתי אלפי פעמים קודם לכן, אבל אותה הפעם, עם הכומתה על הראש, מדים ונשק, הרגשתי כאילו שרתי אותה בפעם הראשונה. הייתה כל כך הרבה משמעות למילים עבורי, הרגשתי שלהיות עם חופשי בארצנו זו המשימה שלי! ועכשיו לוחמים יקרים שלי, זאת המשימה שלנו יחד.

תפקחו עיניים, תסתכלו אחד על השני, תדעו לכם, אתם אבירים בעיני ובעיני כל עם ישראל. אתם מקור ההשראה של ילד ביישן בבית הספר. אתם הגאווה של המשפחה שלכם, אתם דוגמא ומופת עבור כל מי שמסתכל עליכם לובשים את המדים!
תהיו אסירי תודה על המקום אליו הגעתם כי כל כך הרבה אחרים לא הגיעו אליו או בכלל לא יכלו להגיע אליו! כל כך הרבה אנשים היו מתחלפים אתכם גם ברגעים הכי הקשים שעברתם. כל כך הרבה אנשים היו מוותרים על המון בשביל להיות רטובים ורעבים מתחת לאלונקה ביחד עם המשפחה שאתם! תודו כל יום על הזכות הזאת להיות לוחמים, ותזכרו שחובה עליכם להישאר ראויים לתואר הזה ״לוחם״ בצבא ההגנה לישראל 24/7.

תזכרו שלוחם הוא לוחם גם ללא מדים. לוחם זה אופי. האחריות שלנו הלוחמים היא אחריות כוללת, אנחנו זכינו להיות אלו שלא מעלימים עין! אלו שהולכים ברחוב ומחפשים איפה צריך אותנו. איך אנחנו יכולים לתת. תמיד לתת. לתת מהלב, לתת אמיתי. לתת לרוב מבלי לקבל. לתת ולקבל סיפוק. תהיו האבירים של הסובבים אתכם. תהיו האור של הסובבים אתכם, ותמיד תמיד תשארו בני אדם.


מחזור נובמבר 21, סיירת חרוב, סיימתם מסלול והתחלתם מסלול חדש. מסלול שבו אתם לוקחים על עצמכם במלוא מובן המילה ובמלוא כובד האחריות את התואר ״לוחם״.
אני אוהב אתכם, עלו והצליחו!

Exit mobile version