כל מה שמעניין וחשוב לדעת באזור

מקומון חדשות חולון ראשון לציון ובת ים

איזה כותרת נותנים לסיפור כזה? באתי לתרום כליה וקרה לי נס?

טור אישי של הדר יגר מחולון שמספרת על הנס שארע לה

איזה כותרת נותנים לסיפור כזה? באתי לתרום כליה וקרה לי נס?

באתי לתרום כליה וקרה לי נס?

סיפורה של כליה?

איזה מזל?

הכול תופס.


עכשיו נתחיל מהתחלה…

לפני כמה שנים נחשפתי לעולם תרומת הכליות והיה לי ברור, שיום אחד גם אני אתרום כליה.

לא יודעת להסביר את התחושה או הרצון המוחלט הזה שלי לתרום. פשוט הייתה לי מן ידיעה עמוקה מבפנים, שזה מה שאני צריכה לעשות, רק לא ידעתי מתי.

התחלתי להתעניין בנושא, קראתי, חקרתי, בדקתי, שאלתי וככה לאט, לאט החלה להתגבש אצלי ההחלטה הסופית ללכת על זה.

מעט מאוד אנשים היו שותפים לסוד הזה שלי. אלה שכן ידעו היו בטוחים שזה עוד אחד מהשיגעונות שיחלפו לי, אבל מי שמכיר אותי טוב הבין שזה לא שגעון חולף, וכמובן, שניסה להוריד אותי מהעניין בכל דרך אפשרית.

וואו…. כמה שהם ניסו.

הייתי כל כך נחושה לבצע את הליך התרומה, שלאף אחד לא היה צ'אנס לשכנע אותי אחרת, וככה, לפני כחצי שנה יצרתי קשר עם מתנת חיים – השתלות כליה .

שמחה ומאושרת, שסוף סוף אני זוכה להגשים לעצמי חלום להציל חייו של אדם אחר, התחלתי את הבדיקות.

תהליך בדיקת ההתאמה לתרומה הוא ארוך ומייגע, אבל את הכול עשיתי בשמחה ובכוונה מלאה לעשות טוב,.

צעד אחרי צעד התקדמתי, התרגשתי ולא חששתי. הרגשתי מצוין והכול היה כמו שרציתי.

בעמותה שאלו האם ארצה פרסום על התרומה כדי לעודד אחרים וסירבתי. רציתי להשאיר את זה קטן ואישי ולא להפוך את זה למשהו ציבורי.

וככה, מסוד זה הפך להיות הסיפור, שכולם מדברים עליו, ועכשיו, גם אני רוצה לצעוק אותו. כי איך אפשר להסביר את הסיצטואציה הזאת בכלל?

לקראת סוף הליך הבדיקות קיבלתי הודעה על כך, שאני פסולה לתרומה. בכליה אחת יש לי אבנים ובשנייה ציסטה, שאגב, אין לי מה לדאוג לגביה, כי היא שיכחה.

האמת, לא עניינו אותי האבנים ולא הציסטה, פשוט בכיתי. וואו, כמה בכיתי, כמה התבאסתי, כמה כעסתי על זה שגוזלים ממני את הזכות לתרום ועוד בגלל אבנים בכליות.

עקשנית שכמוני לא ויתרתי, פניתי לבית חולים נוסף וגם שם נפסלתי. כמובן, שוב התבאסתי.

אבל אז…

בבדיקה חוזרת לקראת ניתוח להוצאת האבנים, הסתבר שהצ'סטה היא לא בדיוק משהו בקטנה, אלא… גידול סרטני.

בום.

הלם.

שוק.

מזל?

נס?

בתוך שניות הסיפור שלי מקבל תפנית חדה והינה אני מוצאת את עצמי רצה מבדיקה לבדיקה, מקבלת קוד של חולה אונקולוגית, עוברת בין רופאים ומבינה בכל יום עוד קצת, שאם לא הייתי הולכת להליך התרומה כנראה שהייתי גומרת את הסיפור הזה אחרת לגמרי.

שום דבר לא כואב לי, אני מרגישה מצוין, בריאה, נמרצת, בשיא הקריירה שלי ועם המון תוכניות לעתיד.

אני חיונית ומלאת אנרגיה מתמיד, אז תגידו לי אתם, מה זה קשור אלי בכלל?!

בוקר טוב הדר, יש לך סרטן בכליה וזה קשור אלייך.

לוקח זמן לעכל את זה ולצד זה קיימת ההודיה הגדולה על המזל הגדול.

ביום שלישי ה 1/8/23 נכנסתי לניתוח להוצאת הגידול מהכליה. נכנסתי לניתוח באנרגיה טובה ובידיעה ברורה שאצא ממנו ומכל הסרט הזה בריאה ומחוזקת מתמיד.

אני מודה בכל רגע ביום על המזל הטוב שנמצא לצידי, על כך שלא ויתרתי והתעקשתי לתרום למרות שניסו להוריד אותי מזה, כי בסוף, זה מה שמציל לי עכשיו את החיים.

אני מודה על המעטפת המחבקת של אסף, הבנות וכל קרובי המשפחה והחברים, שעושים איתי את הדרך באמונה רבה ובאנרגיה טובה.

אני בהחלט מרגישה שיש עלי השגחה פרטית ויודעת עכשיו יותר מתמיד, שטוב חוזר לטוב. אני לא נוהגת לבקש אבל הפעם חורגת ממנהגי ומבקשת רק שני דברים: תפילה קטנה לבריאות טובה עבורי: "הדר בת יפה" ושנמשיך להיות טובים.

החיים מזמנים לנו המון התנסויות, חוויות ומפגשים, מכל אחד ואחת אנחנו לומדים ולוקחים משהו לעצמנו, נמשיך להיות טובים, זה הכול. לא צריך יותר מזה כלום.

תודה רבה לכולם על האנרגיה, שעוטפת אותי מכל עבר, מבטיחה לעדכן כשאתאושש.

בריאות טובה

״מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בשביל מישהו?״ (תיסלם).

אחר ניסיונות איתור בעל זכויות היוצרים של התמונות ו/או הסרטון שפורסמו והופצו ברבים באתרנו, בעל הזכויות בהם אינו ידוע ועל כן לא ניתן כל קרדיט בצידם. בעל הזכויות במדיה הנ"ל רשאי לפנות למערכת להוספת קרדיט ו/או לבקש כי הפרסום יוסר.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות הצטרפו לקבוצת הווטסאפ של goitem

דילוג לתוכן